2008-05-07: רשומה לכבוד יום העצמאות: מספיק עם ההתעסקות בבטחון!

יום עצמאות שמח לכולם! החלטתי לכתוב רשומה זאת לכבוד יום העצמאות, אבל קרוב לודאי שחלקכם לא תהיו מרוצים ממנה. הרשומה כתובה בעברית, מתוך רגשות פטריוטיות, אבל קרוב לודאי שאתרגם אותה אחר-כך לאנגלית ואדביק אותה כרשומה נפרדת.

מעשה שהיה כך היה: דיברתי עם פטריס קרומינס בפרינוד, והוא סיפר לי שהוא עתיד בקרוב לסיים את התואר הראשון שלו בפיזיקה. (בהצלחה ומזל טוב!) בכל מקרה, דיברנו על טקסי סיום בישראל ובלטביה (שהיא ארץ מושבו של פטריס) והוא הראה לי מספר תמונות של טקס סיום מלטביה.

התמונה הראשונה שלכדה את עיניי הייתה תמונה זאת של מספר בנות שככל הנראה עמדו לקבל את התעודה. כפי שניתן לראות הן חמודות לאללה, אבל אני מצאתי את התלבושות שלהן מצחיקות למדי ביחס למה שאני מכיר. פטריס סיפר לי שאלה תלבושות פורמליות רגילות של בחורות שם, והוא שאל אותי אם אוכל למצוא לו תמונות של בחורות ישראליות בתלבושות פורמליות.

טוב, ניגשתי לפליקר וחיפשתי "israeli girls" ומה אני רואה? מדים על גבי מדים. מרוב חאקי נהיה לי שחור בעיניים. תמונות באיכות טובה של חיילות נאות, אבל זהו - אך ורק חיילות. פטריס סיפר לי שאותן תמונות היו פופולריות ב-digg, ב-reddit ובכל שאר אתרי הקישורים החברתיים, ואולי זאת הסיבה מדוע פליקר מייחס להן חשיבות רבה כל כך.

טוב, חיילת במדים (או חייל זכר במדים) אינו מראה כל-כך נדיר בארץ בהתחשב בעובדה שמרבית הבנות משרתות בצבא שנתיים החל מגיל 18, וכן חלקן בוחרות לעשות גם קצונה או שירות קבע. אבל מרבית הנשים שרואים בארץ אינן לבושות במדים. כך שהחיפוש הזה בפליקר נותן רושם מטעה ופוליטי.

החיפוש "israeli woman" אינו מציג רק חיילות אבל הדף הראשון גם הוא פוליטי משהו.

עכשיו מגיע תוכן ההתלוננות שלי: לדעתי ישראל נתפסת כמדינה היפר-פוליטית והיפר-בטחונית הן בעיני תושבי העולם והן בעיני אזרחיה עצמה. אני אתן מספר דוגמאות:

  1. כאשר למדתי אזרחות בכיתה י‎"א המורה לאזרחות (שאני זוכר די לטובה) שאלה את הכיתה לאיזו ועדה של הכנסת, ראש הממשלה מחויב להתייצב, והתלמידים ענו "ועדת החוץ והבטחון". אולם, הועדה הנכונה הייתה "הועדה לביקורת המדינה" והמורה העירה שזאת הייתה אינדיקציה שאנו תופסים את הבטחון כחשוב יתר על המידה (והיא העירה על כך גם לפני כן.)

  2. במאמר הזה פול גרהם הוכיח "מדעית", שזאת תהיה משימה חסרת-טעם להקים "עמק סיליקון" בישראל - כלומר מרכז של סטארט-אפים. הוא כנראה לא שמע על חברות כמו מירביליס, צ'ק פוינט, זנד ועוד סטארט-אפים ישראליים רבים וטובים לשעבר. מרבית החברות שעבדתי בהן בתור מתכנת היו סטארט-אפים, ולא חסרות כאלן, וגם היו רבות כאלו גם בזמן המיתון.

  3. כאשר כתבתי את הרשומה הסטוריה מקוצרת של לינוקס בישראל בויקי של Hackers-IL, כתבתי במקור שלישראל היו בעיות רבות וביניהן "מיסוי מרובה, רגולציה מרובה ולא רציונלית, כמות רבה של פעילות טרוריסטית וכו". מישהו (שאני חושב שהיה ישראלי) מחק את מה שכתבתי והשאיר רק את "הכמות הרבה של פעילות טרוריסטית".

    עם כל הכבוד, הפעילות הטרוריסטית הרבה היא לא הבעייה החמורה ביותר שפוגעת בישראל. ישראלים רבים יותר מתו מתאונות דרכים ומעישון מאשר מפעילות טרור. וכאמור, לדעתי, כמות המיסוי האדירה פוגעת בישראל באופן ניכר הרבה מפעילות הטרור, וישראל לא תפסיד דבר (ואף תרוויח) ככל שהיא תצמצם אותה.

    כך שהעריכה הייתה מטעה.

  4. מספר רב מדי של אנשים זרים שדיברתי איתם מחו"ל בצ'אטים באינטרנט שאלו אותי אם ישראל בטוחה מספיק. ככל הנראה הרושם שלהם הוא שיש ירי ברחובות, וטילים בכל מקום, וישראל איננה בטוחה. אולם המציאות היא שמרבית תושבי ישראל מרגישים בטוחים מאוד.

כמובן, גם אני אינני טלית שכולה תכלת בנושא הזה. הסיפור הרציני הראשון שכתבתי היה מבוסס על המצב הפוליטי בגבול בין ישראל ולבנון, אם כי יאמר להגנתי שיש לו מסר הרבה יותר אוניברסלי. כמו-כן כתבתי מאמרים על פוליטיקה וכן רשומות פוליטיות רבות בבלוג שלי, אם כי לא כולן על המצב הפוליטי-בטחוני בישראל.

אבל אני חושב שיש לנו כעם אובססיה רבה מדי עם הצבא, והבטחון של ישראל. אם אתם שואלים לדעתי, הגורם העיקרי שמצבנו הבטחוני מעורער כל-כך היא העובדה שקיימת בישראל אפליה חוקתית. עד שלא נמגר אותה לחלוטין, היא תביא לאפליה ולגזענות רגילה, וכן ליחסים לא אוהדים גם בקרב הערבים ושאר תושבי-העולם הכי ליברליים. ואני אומר זאת כישראלי יהודי. אם לעוות את מה שיודה אמר: "עשה או אל תעשה. אבל אל תעשה ליהודי ולא תעשה לגוי, או להפך."

בכל מקרה, בתור ישראלים ביום העצמאות, אנחנו צריכים לזכור שהצבא והבטחון הם כלי ולא מטרה. המטרה היא שאזרחיה יוכלו לחיות חיים בשלום, שלוה, אושר ושגשוג. יום עצמאות שמח לכל תושבי ישראל!